כללי

(כיוון שאינני איש מקצוע בתחומי מדעי החברה, חינוך, חקר התרבות, ופילוסופיה, אני בטוח שהתאור להלן לוקה בחסר. אשמח מאוד לעזרה, הערות, והצעות מאנשים עם ידע מעמיק יותר בתחומים אלה.)

מגמות חיוביות ושליליות בחברה ובתרבות

כשבוחנים את ההתנהגות של אנשים ואת התרבות האנושית, ניתן למצוא הרבה תכונות ופעילויות חיוביות, שמגדילות את האושר, הרווחה, ותחושת המשמעות בחיי אנשים. דוגמאות לכך כוללות: אדיבות לשכנים ולזרים ברחוב, אנשים המתנדבים לעזור לזולת, סובלנות לאנשים שונים שאפילו מעוגנת בחוק במדינות רבות בעולם, חוקרים העורכים מחקרים מדעיים ומחקרים מסוגים נוספים, אמנים בעלי יצירתיות היוצרים עבודות אמנות, ספרים וסרטים מעוררי השראה חיובית, אנשים המתגברים על קשיים פיסיים ואחרים בעזרת תושיה, התמדה, ואופטימיות, ועוד.

עם זאת, ניתן גם למצוא הרבה תכונות ופעילויות שליליות והרסניות לבני האדם ולטבע, כגון: אלימות במשפחה, רצח, סחר בבני אדם, שוד, שחיתות ומעילה בכספי ציבור, נקמנות, שמחה לאיד, תחמנות, גסות רוח, ועוד.

אנשים נאורים מעוניינים לפעול כדי לחזק את המגמות החיוביות ולהחליש את המגמות השליליות. ישנם כמובן אנשים וארגונים רבים שעושים פעילות מבורכת כל אחד בתחום מסויים, כגון: עמותות לעזרה לקורבנות אונס, ארגונים לחשיפת שחיתויות בשילטון, אירגונים למען הגנת הטבע והאקולוגיה, ארגונים לטיפוח מצוינות במחקר ובאמנות, ארגונים להעצמת אוכלוסיות מסויימות, ועוד רבים. בנוסף לכל אלה, חשוב לדעתנו להצביע על המכנה המשותף לכל המגמות השליליות ועל המכנה המשותף לכל הפתרונות והמגמות החיוביות, דהיינו: מערכת הערכים, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגות האנשים, בתרבות, ובמוסדות החינוך.

ערכים ונורמות חברתיות

כל אדם סופג מילדותו באופן לא מודע ערכים ודפוסי חשיבה והתנהגות מסביבתו: ממשפחתו, חבריו, מוסדות (בתי ספר, מוסדות המדינה), והתרבות אליה נחשף בטלויזיה, סרטים, וספרים. אלו אפיקי המידע המעצבים במידה רבה את התנהלותו בחייו והתנהגותו כלפי אחרים, ואפילו חלקים מאופיו (בשונה מחלקים אחרים התלויים בגנטיקה וגורמים נוספים). וכתוצאה מכך, מגמות חיוביות או שליליות מסויימות יופיעו בשכיחות כזו או אחרת בחברה. לדוגמה, בישראל קיימות תופעות של חוסר אדיבות והתחשבות בזולת כאשר אנשים נדחפים בתור או חותכים זה את זה בכביש בנהיגה מסוכנת, ואילו במדינות כגון צפון אמריקה ואנגליה תופעות כאלה קורות באופן נדיר למדי. ההסבר להבדל הוא הערכים והנורמות (דפוסי ההתנהגות) המקובלים בחברה, כאשר כל אדם מתרגל אליהם מילדותו והם הופכים להיות חלק ממה שהוא מקבל כטבעי ומובן מאליו.

למרות המרכזיות והחשיבות העצומה של ערכי התרבות והנורמות בעיצוב התנהגותם ואף אופיים של האנשים, בתרבות המערבית המודרנית ככלל מושם דגש קטן מאוד, אם בכלל, על דיון מפורש בנוגע לרכיבים אלה, כלומר מהם הערכים הראויים והרצויים לאדם ולחברה וכיצד ניתן ליישם אותם הלכה למעשה. כתוצאה מכך, האנשים והחברה נתונים ל"חסדיהן" של מגמות אקראיות ואופנות חולפות. לדוגמה, בשנות ה-60 של המאה ה-20 צברה תאוצה מגמה שערבבה כיוונים של פתיחות, שבירת מוסכמות שמרניות, פמיניזם, פציפיזם, אינדיבידואליזם, מוסיקת רוק, והמגמה הזו דעכה בשנות ה-80 והוחלפה במגמות אחרות, וכך שוב בשנות ה-2000. כמובן שלכל אחד יש דעות רבות לגבי ההתרחשויות, ונכתבים מאמרים וספרים רבים המתלוננים על תופעות לא רצויות בעיני מחבריהם, אולם נעשתה רק מעט עבודה מחקרית שיטתית למציאת תשובות מבוססות לשאלות הערכיות.

מכנה-משותף בין-תרבותי: חוזקות וסגולות-אופי

יוצא דופן הראוי לציון מיוחד הוא מחקרם של הפסיכולוגים כריסטופר פטרסון ומרטין זליגמן (שבעברו כיהן גם כנשיא האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה) בתחום הפסיכולוגיה החיובית. המחקר סוכם בספר "חוזקות וסגולות-אופי" – Character Strengths and Virtues (בקיצור: CSV). מחקר זה הוא ניסיון להציג מדדים של אידאלים הומניסטיים למעלות אופי המבוססים על מחקר אמפירי מדעי קפדני. כשם שה-DSM נוצר כדי לעזור באבחון ומחקר קליני של הפרעות נפשיות, כך ה-CSV מטרתו לספק מסגרת תאורטית המסייעת בפיתוח יישומים מעשיים לפסיכולוגיה החיובית.

החוקרים בחנו מגוון רחב של תרבויות מזמנים ומקומות שונים בעולם (כולל סין העתיקה והודו, תרבויות יוון ורומי, התרבות המערבית המודרנית, ועוד). הם מצאו שכמובן יש ערכים שלא כל התרבויות מעריכות כלל או ברמה גבוהה. לדוגמה, דייקנות היא מידה המוערכת מאוד בגרמניה ויפן אך פחות במדינות כמו איטליה ויוון (ויעידו על כך זמני הגעת הרכבות במדינות אלה). אולם הממצא המעניין במיוחד הוא שקיים מכנה משותף נרחב למדי בין קבוצות הערכים שהתרבויות השונות החשיבו כחיוביים. ממצא זה מאשש את האינטואיציה הטבעית שאין אף תרבות המעריצה עצלות או טיפשות, וכל התרבויות מעריצות תכונות כגון אומץ-לב, תושיה, וידע, פשוט מכיוון שהתכונות מן הסוג הראשון פוגמות ביכולת ההישרדות והשיגשוג של האנשים והחברה בעוד התכונות מן הסוג השני תורמות לכך.

המחקר זיהה שש מחלקות של סגולות-אופי (virtues): ידע/חכמה, אומץ-לב, אנושיות, צדק, מתינות, וחיבור-מעבר-לעצמי (transcendence). לכל אחת מהן משוייכות מספר חוזקות-אופי (character strengths). לדוגמה: תחת מתינות נמצא ערכים כמו ויסות-עצמי, זהירות, וענווה.